עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
אנג'ליקה.
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
כשהנשמה זועקת הביתה...
02/05/2018 19:57
אנגליקה
כל הגוף שלי רותח אבל קר לי...
פחד בכל חלקיק של מה שאני.
מכוווצת ורק רוצה להרגיש שוב בטוחה.
מתי הייתי בטוחה אם כך? אם ברגע העולם שלי מתנפץ.
ככה זה מרגיש להיות כלואה עם אדם שהיה בית והפך לשדה קרב.
אין מקום לאהבה עצמית כשהנשמה מלאה בפחד.
הכל נראה זר וכל מה שאני רוצה זה לאמא...
אישה בת 26 כמעט 27 צועקת לאמא...
ואמא רגישה גם. לא יכולה לעמוד מהצד ולראות אותי נשברת...
אז אני לא שוברת אותה... 
רק כשאני ממש חייבת...
ורע לי. רע לי ואין לי דרך להעביר כמה שהרע הזה הוא סוד.
החיוך על הפנים והכל צריך להתנהל כרגיל..
ורק אני לאט מתרחקת..מאבדת את עצמי... וזועקת הביתה.
3 תגובות
החיים דפוקים ואין כל כך מה לעשות עם זה.
01/05/2018 17:28
אנגליקה
מה לעשות שאתה לא יכול ללטף . ואז להכות ביד השנייה....
0 תגובות
הוא מת.
07/03/2018 10:58
אנגליקה
הלב שלי מת.
0 תגובות
לא מצליחה להרים ידיים.
26/02/2018 20:48
אנגליקה
זאת בדידות אחרת, עולמות של מסכים...עולמות של צחוק מזוייף, הקשבה מזוייפת, אושר מזוייף... אושר תלותי. ואני בתוך זה עמוק וכל כך רוצה להיות בחוץ. נמאס לי לרוץ בין חרדה לחרדה. בין מציאות לבין סרטים בראש.
בין בדידות מוחלטת לבין צורך בנוכחות.
אני רוצה להיות בחוץ , גם אם נולדתי לזה...
אני רוצה לבכות שנה ואז לא לבכות יותר.
כי נמאס לי לבכות...
אני בכאילו מודעת לכל טמטום ובעית אישיות שבי..אבל שוכחת. ממשיכה להלחם בשדים שאין לי מושג איך התלבשו עלי בכלל.

אני מתפרקת ברמה שבא לי לתלוש מעצמי כל טיפת זכרון..ואז להרכיב מחדש בצורה שאני רוצה. ופיזית אין לי כוח לזה.
נפשית אין לי כוח להמשיך ככה...
אני מציקה לעצמי.. שונאת את העולם בגלל מה שאני שונאת בעצמי.
איך מתחילים להפטר משנאה עצמית?
1 תגובות
אולי הכל היה פנטזיה
11/02/2018 17:17
אנגליקה
https://www.youtube.com/watch?v=UGCi6mVxEzo
ואולי נגעתי באפשרות לאהוב. 
0 תגובות
לא אוהבת.
02/02/2018 17:50
אנגליקה
הוא אטום. ואפילו לא אשם בזה. 
פשוט אטום שלא רוצה לעזוב...
0 תגובות
אבודה בתוך אינסוף אפשרויות.
22/01/2018 18:54
אנגליקה
טאבולה ראסה. 
אף פעם לא תדע לאן הדרך תוביל אותך , הם אומרים.
בלוג חדש. 
לאן ארצה להגיע? האם אפשר לשכתב סיפור של שנים?
האם דף חדש זה רק אצלינו בראש? 
מה אעשה בחיי ללא בלוג? מה אעשה אם ילכו לאיבוד זכרונותי.
ואולי בלוג שמח הולכת להיות בתשובה.
אולי.
שאלום עולם. מישהו כאן? 
2 תגובות